אז מה יהיה לנו בשנת תשפ"ד?

אנחנו ממש לפני תחילת שנת תשפ"ד. כמנהגי משנים עברו, אסקור לפניכם את הדברים המיוחדים שיהיו לנו מבחינת הלוח העברי בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה.

סימן השנה
סימן השנה הוא זחג מעוברת:

ז – א דראש השנה ביום ז (= שבת).
ח – חסרה - כלומר גם חשון וגם כסלו חודשים חסרים (עשרים ותשעה יום).
ג – א דפסח ביום ג (=שלישי).

מעוברת – שנה בת שלושה עשר חודשים.
זחג מעוברת מופיעה בשכיחות של 5.8%, כלומר בממוצע פעם ב־17 שנה. בפעם האחרונה

היא הופיעה בשנת תשנ"ז, כלומר לפני 26 שנה ובפעם הבאה היא תופיע בשנת תת"א, כלומר בעוד 18 שנה.

קריאת התורה
פרשיות מחוברות – כדרכה של שנה מעוברת שיש בה הרבה שבתות, גם בשנה זו רוב הפרשיות לא תהיינה מחוברות למעט מטות־מסעי ונצבים־וילך.

הפטרות מיוחדות
יש לנו השנה כמה שבתות מיוחדות מבחינת קריאת ההפטרות:

• שבת פרשת וישב (כו כסלו) – שבת זו היא שבת חנוכה וקוראים בה הפטרת חנוכה 'רני ושמחי' (אשכנזים וספרדים זכריה ב יד-ד ז; תימנים זכריה ב יד-ד ט). ברוב השנים שבת חנוכה חלה בפרשת מקץ. רק במקרים נדירים (בממוצע אחת ל־10 שנים) קוראים רק את פרשת וישב בחנוכה (יש גם שנים שבהם קוראים את שתי הפרשיות בחנוכה). על כל זה הרחבתי במאמר שכתבתי לפני שלוש שנים בשם 'כשחנוכה פגשה את פרשת וישב'^[1].
• שבת פרשת פקודי (ו אדר ב) – כאן העסק מורכב למדי ואשתדל לבאר בקיצור. שתי ההפטרות ה'רגילות' של ויקהל ופקודי נמצאות בספר מלכים א פרקים ז ח. האשכנזים קוראים בויקהל 'ויעש חירום' (פרק ז פסוקים מ-נ) ובפקודי 'ותשלם כל המלאכה' (פרק ז פסוק נא-פרק ח פסוק כא). שימו לב שהפטרת פקודי עוקבת להפטרת ויקהל. הספרדים קוראים בויקהל 'וישלח המלך שלמה' (פרק ז פסוקים יג-כו) ובפקודי 'ויעש חירום' (פרק ז פסוקים מ-נ). כאשר הפרשיות מחוברות לא מפטירים את ההפטרה הרגילה של פקודי אלא מפטירים הפטרה מארבע הפרשיות – או הפטרת 'פרה' או הפטרת 'החודש'. השאלה היא מה קורה כאשר הפרשיות נפרדות?

ובכן הכלל הוא שלעולם לא יקראו באותה שנה את שתי ההפטרות ה'רגילות'. באחת משתי השבתות תמיד קוראים את אחת מארבע הפרשיות – שקלים, פרה או החודש.

נחזור לשנת תשפ"ד. השנה בפרשת ויקהל קוראים את הפטרת פרשת שקלים ואז נשאלת השאלה מה קוראים בפרשת פקודי. יש בנושא הזה חילופי מנהגים : מנהג הספרדים לקרוא 'ויעש חירום'^[2]. לגבי מנהג האשכנזים יש בזה כמה שיטות . ב'לוח לא"י' של הרב טוקצינסקי מובאים שלושה מנהגים: יש הקוראים רק את הפטרת פקודי 'ותשלם כל המלאכה'. יש הקוראים את שתי ההפטרות (כלומר גם של ויקהל וגם של פקודי) ברצף, דהיינו מפרק ז פסוק מ עד פרק ח פסוק כא. ויש שיטה נוספת, שבה קוראים את הפטרת 'ויעש חירום' ומוסיפים שני פסוקים מהפטרת 'ותשלם כל המלאכה'^[3]. בלוח 'היכל שלמה' מובא שיש לקרוא 'ותשלם כל המלאכה', ויש שמתחילים לקרוא מ'ויעש חירום'. הרוצה להעמיק עוד יותר בנושא זה יכול לקרוא במאמר המובא בהערה^[4].

• שבת פרשת מצורע (יב ניסן) – שבת הגדול. אמנם אין שום דבר מיוחד בשבת הגדול בתשפ"ד, אבל ברצוני להאיר נקודה מסוימת בקשר להפטרה זו.

רובנו הגדול (ואני בתוכם) גדלנו בידיעה שבשבת הגדול תמיד מפטירים 'וערבה' (מלאכי פרק ג פסוקים ד-כד). כך נוהגים גם כששבת הגדול חל בפרשת צו (בשנים פשוטות) וגם כשהוא חל בפרשת מצורע או אחרי־מות (בשנים מעוברות). אך מסתבר שלא כולם נוהגים כך. המנהג ברוב קהילות אשכנז הוא אכן לקרוא 'וערבה' בכל שנה בשבת הגדול. לעומת זאת הספרדים וגם חלק מקהילות אשכנז (כגון מנהג חב"ד) קוראים 'וערבה' רק אם ערב פסח חל בשבת^[5]. מנהג מחודש מופיע אצל הגר"א (מעשה רב סימן קעו) שמפטירים 'וערבה' רק אם ערב פסח לא חל בשבת.

• שבתות פרשיות אחרי מות (כו ניסן) וקדושים (ג אייר) –בקהילות אשכנז יש אי בהירות איזו הפטרות לקרוא בפרשיות אחרי מות וקדושים. אסביר מדוע. ההסבר קצת ארוך, אבל אני מקווה שיהיה מובן.
  ההפטרות ה'רגילות' של שתי פרשיות אלו הן כך^[6]. למנהג האשכנזים מפטירים באחרי מות בספר עמוס פרק ט פסוקים ז-טו 'הלא כבני כושיים' ואילו בפרשת קדושים מפטירים ביחזקאל פרק כב פסוקים א-טז 'התשפט התשפט'. הספרדים מפטירים באחרי מות את ההפטרה שהאשכנזים קוראים בקדושים כלומר 'התשפט התשפט'^[7] ובפרשת קדושים מפטירים ביחזקאל פרק כ' פסוקים ב-כ 'הלדרש אותי'^[8].

בשנים שבהם הפרשיות מחוברות לכאורה היה צריך להפטיר בהפטרת קדושים כל עדה לפי מנהגה^[9]. אבל הפטרת 'התשפט התשפט' היא נבואת פורענות קשה, ולכן האשכנזים לא 'אוהבים' אותה ונמנעים עד כמה שאפשר מלקרוא אותה. לכן נהגו האשכנזים על פי מה שכתב הרמ"א באו"ח סימן תכח סעיף ח '...וכשקורין ב' פרשיות מפטירים באחרונה (מרדכי פ' בני העיר), בלבד באחרי מות וקדושים דמפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרת אחרי מות...'. כלומר, על אף שהפטרת 'הלא כבני כושיים' היא ההפטרה של אחרי מות, הם מעדיפים לקרוא אותה על פני ההפטרה 'התשפט התשפט' שהיא הפטרה קשה כפי שאמרנו. אמנם יש החולקים על פסק זה של הרמ"א^[10], אבל כבר כתב המשנה ברורה^[11] 'שנתפשט המנהג בכל הקהלות כהרמ"א בזה'.
כל זה היה רק הקדמה... עכשיו נעבור למה שקורה בשנת תשפ"ד. בתשפ"ד באופן חריג ביותר הפרשיות נפרדות ושתי ההפטרות 'רגילות', כלומר אין כאן הפטרה מיוחדת, כגון 'שבת הגדול' או 'מחר חודש'. אז מה נקרא בפרשת אחרי מות ומה נקרא בפרשת קדושים?
נתחיל עם הספרדים, כי אצלם זה ממש פשוט.בשבת אחרי מות קוראים את ההפטרה שלה, כלומר 'התשפט התשפט' (יחזקאל כב)^[12] ובשבת קדושים קוראים את ההפטרה שלה - 'הלדרש אותי' (יחזקאל כ). אצל האשכנזים (כמו תמיד...) זה יותר מסובך. מצינו בזה שלושה מנהגים. המנהג הפשוט הוא לקרוא בשבת אחרי מות 'הלא כבני כושיים' (עמוס ט) ובשבת קדושים לקרוא 'התשפט התשפט' (יחזקאל כב)^[13]. אלא שהרב טוקצינסקי ב'לוח לא"י' וכן בלוח 'היכל שלמה' כתבו לקרוא הפוך – באחרי מות לקרוא 'התשפט התשפט' ובקדושים לקרוא 'הלא כבני כושיים'. ויש מנהג שלישי שנוהג בהרבה בתי כנסת בירושלים - לקרוא בשתי הפרשיות, גם באחרי מות וגם בקדושים, את הפטרת 'הלא כבני כושיים'^[14]. וכל קהילה תחליט לפי איזה מנהג לנהוג.

צומות ומועדים
צום עשרה בטבת - השנה צום עשרה בטבת יחול ביום שישי. זה אירוע לא כל כך נדיר אבל הוא מיוחד בכך שזהו הצום היחיד שיכול לחול ביום שישי. זה קרה לאחרונה בתשפ"א ואז כתבתי על זה מאמר. הרוצה להעמיק בנושא מוזמן לקרוא בקישור בהערה למטה.^[15]

דף יומי

• לומדי הדף היומי בתלמוד הבבלי יסיימו בשנה זו שלוש מסכתות – קידושין, בבא קמא ובבא מציעא.
• לומדי הדף היומי בתלמוד הירושלמי יסיימו השנה תשע מסכתות – מעשר שני, חלה, ערלה וביכורים מסדר זרעים ושבת, עירובין, פסחים, ביצה וראש השנה מסדר מועד.

שנה טובה ומבורכת

תגובות, הערות והארות יתקבלו בשמחה לדוא"ל [email protected]

_____________________________________________
 

^[1] ראו כאן : https://drive.google.com/file/d/1Dj_WOs_wFZ7sns5swowD_4jYPZJx5Dt-/view?usp=drive_link

^[2] בלוח 'היכל שלמה' בחלק של 'מנהגי עדות המזרח' נפלה טעות וכתוב שם שמפטירים בישעיהו מ"ג 'עם זו יצרתי לי'. זוהי הפטרת פרשת ויקרא ולא הפטרת פקודי.

^[3] אמנם הרב טוקצינסקי דוחה את השיטה השלישית , אך יש מקום לדון בדחייתו ואכמ"ל.

^[4]https://drive.google.com/file/d/1paT0n6VfOQqyWpKM-IqGz3MSjHepvnZB/view?usp=drive_link

^[5] כך כותב הרב מרדכי אליהו בספרו 'מאמר מרדכי' הלכות שבת ח"ב פרק לו. אמנם ידידי הרב אליהו בן דהן שליט"א אמר לי שגם הרב אליהו הסכים שכבר פשט המנהג גם אצל הספרדים לקרוא בכל מקרה 'וערבה'.

^[6] אם תדפדפו בחומשים שונים תמצאו חוסר אחידות לגבי הפטרות אלו, אבל העיקר הוא כמו שכתבתי.

^[7] וכך כתב הרמב"ם בסדר התפילה בסו"ס 'אהבה' ועוד ראשונים ואחרונים.

^[8] גם כאן יש מנהגים שונים היכן מתחילים והיכן מסיימים, אבל כך נוהגים רוב הספרדים.

^[9] לפי הכלל המובא בפוסקים שבפרשיות מחוברות מפטירים בהפטרה השנייה ('במאי דסליק מיניה')

^[10] למשל הלבוש בסימן תצ"ג

^[11] סימן תכח ס"ק כו

^[12] בלוח 'היכל שלמה' בחלק של 'מנהגי עדות המזרח' נפלה טעות ושם כתוב שקוראים ביחזקאל פרק כ' שהיא הפטרת קדושים.

^[13] וכך משמע גם במשנה ברורה סי' תכח וכך כתבו הרבה פוסקים בני זמננו ואכמ"ל

^[14] מי שמעוניין להעמיק בנושא מוזמן לקרוא מאמר מרתק שסוקר את ההתפתחות ההיסטורית של המנהגים השונים בקישור הבא - https://drive.google.com/file/d/1jRgtaTuV78bbHT7x8TxRrrrzLyLFdPyL/view?usp=drive_link

 

^[15]https://drive.google.com/file/d/1jTxZJMyWNv72XKgbdZoCbwUcmIEVhoj1/view?usp=drive_link